זהבי עצבני



אתה עצבני? אתה אפילו לא יודע מה זה להתחיל להיות עצבני! מה חשבת לך, שלקלל קצת ביידיש ולצעוק על כמה מאזינים דפוקים שמניחים את הראש מתחת לגרזן זה להיות עצבני? זה בקושי להיות קצת כעוס. עצבני זה לפתוח את העיתון בבוקר, ואחרי הצצה קלה בכותרות לקבל חררה מתנוכי האוזניים ועד לציפורני הזרת הקטנה שבכף הרגל. זה לרצות לתפוס פטיש חמישה קילו ולרדוף איתו ברחוב אחרי כל מיני נקניקים שיכולים להקפיץ לך את הפיוזים עוד לפני שהם פותחים את הג'ורה. זה לשמוע את הפוליטיקאים מזיינים את השכל ולהרגיש ש-"מיעיך חמרמרו". זה להקשיב במשך שלוש דקות תמימות לפרשנים שמסבירים לך למה הפוליטיקאים הללו התכוונו, להוציא מהארון את המזוודה עם רובה הצייד קצוץ הקנה, ולטעון אותו במסמרים (רצוי מסמר בניין מספר 10). וזאת רק ההתחלה של להיות עצבני.

אז אתה מדבר על להיות עצבני? – אתה רגוע חביבי כמו אחרי חפיסה שלמה של וואליום. אם אני עולה אצלך לשידור, אתה תוך חמש דקות יורד למקלט, או לפחות למרחב המוגן. לא שיש לי משהו נגד העצבנות שלך, אבל היא פשוט עדינה, עצבנות של מי שדואג למקום עבודתו ולא מעוניין להכיר את ענת קם מהטיול בחצר.
עשה טובה, תחליף את השם ל-"זהבי קצת כועס הבוקר לפני הג'וינט".

מאת: wageslave

Old, sick, wise, and disillusioned.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s