זהבי חתלתול

בסדר, בסדר; למה שלא תרד ממני כבר? אז מה אם אני לא בדיוק עצבני כמו שאני מתיימר להיות? אתה בעצמך אמרת: יש התחייבויות, פרנסה, ילדים וכו' – וזה גם לא כל-כך בריא להיות עצבני לפני ארוחת הצהריים. אז יכול באמת להיות שאתה יותר עצבני ממני – זו לא סיבה להתעצבן כל-כך! אתמול, למשל, עלה אחד לשידור וניג'ס לי את הנשמה, אז שלחתי אותו כיביני מאט בשידור חי! אני יודע שזה לא עושה עליך רושם, אבל אולי עליו זה כן עשה?… בכל אופן, אתה בעצמך הקדשת לי פוסט בבלוג שלך, וזאת אומרת שבכל זאת עשיתי עליך רושם כלשהו. אולי לא של ממש עצבני, אבל אולי של כמעט עצבני? אל תשכח, העצבנות היא גם כן בסך הכל עניין יחסי.

להגיד עלי שאני רגוע זה כבר ממש לא פייר. שמעת פעם את הזבי גבית הזה שעולה לשידור לפני? זה נקרא רגוע! זה כמו לשתות שמן קיק עם פטל, ביחוד כשהוא מתחיל עם ההתנצלויות שלו על זה שאולי, בטעות, חס וחלילה, פגע אתמול ברגשותיו של אחד מהשמוקים האלה שמאיים היום לתבוע אותו בחמישה מליון שקל על לשון הרע. אתה חייב להודות. כשאני עולה לשידור אחריו אני נשמע ממש עצבני. אפילו אם זה רק בחמש דקות הראשונות. וחוץ מזה, הכותרת "זהבי עצבני" עושה רושם חזק. עובדה, יש זהבי אחד בהפועל תל אביב שתמיד מבקיע שער אחרי שהמשחק כבר נגמר. מישהו מכיר אותו? מישהו חושב שהוא עצבני? מישהו בכלל עולה אצלו לשידור?… אז קח את זה בקלות. לפעמים אני אפילו ממש כמעט עצבני. ביחוד כשהמשכורת לא נכנסת בזמן.
וחוץ-חוץ מזה, ג'וינטים זה בכלל לא הקטע שלי…


 

מאת: wageslave

Old, sick, wise, and disillusioned.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s