את אחיך השחורים הכיתי אל החומש.
נסיגותי הקצרות לא היו אלא תכסיסים, תכנון מהלכי קרב קצרי טווח,
שאת פירותיהם קטפתי עד מהרה.
תבוסה מוחלטת לאחוות העורבים.
רק אתה נותרת ועדיין מנסה להלחם, אם כי הייאוש ניכר כבר
במעופך המעוקל ובקרקורך הנצרד.
הסר ספק מלבבך. אין לך כל סיכוי.
מעולם לא היתה לי מוטת כנף כשלך וגם לא מקור כחרב דמוקלס,
אך תומכים לי, מלאי עזוז ועוצמה, הממלאים את נפשי כוח שלא ידעתי בעבר,
אותו לא תוכל להבין ולכן גם לא להכות.
לא יעבור זמן רב וכניעתך תהיה שלמה ומוחלטת.
כבר אינני נסוג טקטית אפילוו צעד אחד – קדימה, קדימה אתקוף ואכה.
ארדופך עד כי תיעלם כליל וקיומך לא ייזכר עוד.
עורב, עורב; מוטב כי תיכנע ותעוף לדרכך, לפני שיימרטו נוצותיך האחרונות
ותסיים את דרכך באותה ערימת זבל בה נרקבים שרידי קודמיך.
