הפראייר

בכל פעם הוא עושה לי את זה מחדש, דורון רוזנבלום. רציתי לכתוב על הפראייר לפני כמה ימים אבל התעצלתי, ובינתיים הופיעה במוסף הארץ של סוף השבוע כתבתו 'סיפורו של יצחק ("יצא") פראייר'. http://www.haaretz.co.il/magazine/doron-rosenblum/1.1652766. בכל זאת החלטתי לא לוותר, מתוך שתי סיבות עיקריות: א. "יצא" פראייר של רוזנבלום צריך היה להיקרא "נולד" פראייר; ב. מי שיוצא תמיד פראייר הוא דווקא רוזנבלום, ואני, וכל אלה שאינם שייכים להגדרת הקונפורמיסט שבכותרת.
וכל זה למה? – משום שלצאת פראייר זה לעשות את הדבר הנכון; לנקוט עמדה ערכית וביקורתית מתוך יושר אינטלקטואלי וראייה מפוכחת, רק כדי לגלות שבסופו של דבר כולם, כל אלה שהאמנת כי אתה בעיצה אחת עימם, השאירו אותך בודד בשדה המערכה ועשו בדיוק את ההיפך. להיוולד פראייר, לעומת זאת, זה להיות חלק מהעדר, לפעות באחו באחידות צליל וקצב ולהתכנס בבהילות למכלאה, לצורך חליבה וגז, לקול נביחותיו של כלב הרועים, שגם הוא, דרך אגב, נולד פראייר, אף-על-פי שאינו מודע לכך משום שנדמה לו שהוא זה המביא ומוציא בחברת הכבשים, עד שהרועה מעמידו על טעותו בעזרת המקל והאבן.
אני, למשל, לא נולדתי פראייר, אבל יצאתי כזה לא פעם ולא פעמיים. הפעם האחרונה היתה כאשר בעקבות לחיצת היד של רבין וערפאת על מדשאת הבית הלבן, עזבתי את מקום מושבי הנוח בחו"ל וחזרתי לארץ, מתוך איזושהי תקווה סהרורית שהנה דברים עומדים להשתנות. תקוותי נתבדתה כאשר גם יצחק ("יצא") רבין, יצא פראייר, בבנותו על שירה בציבור בכיכר מלכי ישראל, הנקראת היום על שמו, וברצונו הכן והמוצהר של "עם-ישראל" (פראיירים מולדים מדופלמים) בשלום.
גילוי נאות – אני מצפה בקוצר רוח לרגע שאצא עוד פעם פראייר, בכך שהפראייר של דורון, אם נולד ואם יוצא, יעשה מעשה להכעיס ויוכיח לי כי אינו פראייר כלל ועיקר.


מאת: wageslave

Old, sick, wise, and disillusioned.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s