בעוד אנו זועקים בצדק על הרצח המתועב והשפל בטולוז, אנחנו ממשיכים להתעלם מהגזענות הפושה אצלנו ומחסלת כל חלקה טובה. ההתנפלות האלימה של אוהדי בית"ר ירושלים על עובדיו הערבים של קניון מלחה אינה אלא התגלמות אחת מני רבות של תופעה זו בקרבנו. עצם העובדה שלא בוצעו כל מעצרים במקום מוכיחה, בפעם המי יודע כמה, שאנו אדישים לכל תופעה של גזענות כל עוד אינה מופנית כלפי יהודים. כל היתר, דמם מותר.
"שתי מדינות במזרח התיכון – סוריה וישראל – החליטו באחרונה לנתק מגע עם מועצת זכויות האדם של האו"ם. שתיהן נזפו במדינות שתמכו בהחלטת המועצה לחקור תלונות על הפרה שיטתית של זכויות האדם בהן… רק ממשלה חסרת אחריות יכולה גם לדרוש מכל העולם להחרים את איראן וגם להחרים את כל העולם".
<
שר ההגנה הגרמני, תומס דה-מזייר: "משיחותי, כולל אלה עם שר הביטחון של ישראל, נהייתי יותר מודאג מאשר בטוח".
אני מודאג כבר מזמן, גם בלי לשוחח עם שר הביטחון. נעשיתי מודאג עוד יותר דווקא כשמכר את דירתו במגדלי אקירוב – אולי הוא לא סומך על הממ"ד (ובל נשכח שוילנאי כבר הספיק לברוח לסין). ועוד גברה דאגתי כשמופז (זה שידוע ביושרתו ובנאמנותו) הפך היום להיות יו"ר אחורה. צרף אותו לביבי, ברק, ליברמן וישי, והקלחת הרותחת שאנו יושבים בה עולה על גדותיה.
"תמהני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, אם אמר לו: טול קיסם מבין שִניך, אמור לו: טול קורה מבין עיניך" (ערכין טז).
