מפי האתון

אין בכוונתי (המודעת לפחות) לתפוח לעצמי על השכם ולצעוק "אמרתי לכם!", אבל בכל זאת אמרתי את הדברים לא פעם ולא פעמיים, וכן עשו רבים וטובים ממני. אך מה יכולתי לעשות? – הרי "הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך… ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו" (שופטים ט' – ח', י"ד). אך מי היה מאמין ולעזרי בא ראש שב"כ לשעבר, מי שלכאורה אמור היה לומר בדיוק את ההיפך. ובאמת לא אכפת לי מאילו מניעים אמר את מה שאמר – עצם העובדה שאמר אותם בפומבי ובריש גלי, עשוייה לגרום לפחות לחלק מהציבור להתפכח ולשאול את עצמו שאלות שהיה צריך לשאול מזמן, ואולי גם לעשות מעשה (דמוקרטי כמובן). והנה עיקרי הדברים מפיו, "נאום בלעם בנו בעור ונאום הגבר שתום העין" (במדבר כ"ד, ג'):
"אני לא מאמין במנהיגות שמקבלת החלטות מתחושות משיחיות… תאמינו לי ראיתי אותם מקרוב. הם לא משיחים והם לא אנשים שאני, ברמה האישית, סומך עליהם שיובילו את ישראל לאירוע בסדר גודל כזה… אלה לא האנשים שאני הייתי רוצה שיחזיקו את ההגה במהלך כזה".
"אומרים לציבור שאם ישראל תפעל לא תהיה לאיראן פצצה גרעינית. זה מצג שווא. הרבה מומחים אומרים שתקיפה ישראלית דווקא תאיץ את מרוץ הגרעין האיראני".
עזבו את הסיפורים שכל הזמן מספרים לכם, שאבו מאזן לא רוצה לדבר. לא מדברים עם הפלסטינים כי לממשלה הזו אין עניין לפתור שום דבר עם הפלסטינים".
מדינת ישראל הופכת להיות יותר ויותר גזענית. זו גזענות כלפי ערבים וכלפי זרים".
ובינתיים…
המדינה מודיעה לבג"ץ שהיא מבקשת לחזור בה מהתחייבותה לפנות ולהרוס את שכונת האולפנה, הבנוייה, על פי הודאתה עצמה, על קרקעות פלסטיניות פרטיות. היועץ המשפטי, שמאושיות תפקידו הן החובה להניף בפני הממשלה את דגל הסכנה השחור, המתריע על עירעור שלטון החוק וחתירה תחת יסודות הדימוקרטיה, מתנהל כעורך דין נכלולי, המגן על ראש משפחת פשע, ומועל מעילה חמורה בתפקידו. כך גם הפרקליטות המנסה לתרץ את מעשה סדום זה, שנעשה בגופתו המתקררת של בית המשפט העליון, כאילו איננו אלא הכרח בל יגונה. מעשה נבלה זה, שאיננו אלא המשך ישיר של סידרה ארוכה כאורך הגלות של מעשי נבלה נפשעים אשר נעשו תחת מטריית הכיבוש במשך כארבעים וחמש שנים, הוא זעקתו האחרונה של הקוזק הנגזל אשר תמוטט באופן סופי וחד משמעי את שאריות מראה הפנים של הדמוקרטיה(?) בישראל.
אם לא יקום בית המשפט העליון ויתייצב על רגליו האחוריות למלחמת חורמה באנס הממשלתי, תהיה זו לא רק בכייה לדורות אלא אמירת קדיש דרבנן על חזונם של מקימי המדינה. ואז, אם עוד תהיה טיפת נשמת חיים באפנו, נוכל אולי גם ללחוש: "נכנס גרוניס, יצא סוד".


מאת: wageslave

Old, sick, wise, and disillusioned.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s