זעקי ארץ אהובה

ארבעים וחמש שנים חלפו עברו עלינו בהחלקה מהירה על הבוץ במורד המדרון. התהום השחורה, חסרת התחתית, ממתינה לנו בזרועות פתוחות, ואנו מזנקים לתוכה עצומי עיניים ואטומי לב כאילו אין מחר, נגררים, שלא בעל-כרחנו, על ידי כנופייה נפשעת של פורעי חוק ערלי לב, הקרוייה מתנחלים. "יום ירושלים" הוא הכינוי שהדביקו למופע הנפשע הזה, שצריך להזכיר לכל יהודי את ליל הבדולח, שאפילו בגרמניה הנאצית לא זכה להפוך ליום חג לאומי. "מוחמד מת", "ברוך גולדשטיין נשמה", "מוות לשמאלנים", הם רק כמה מפניני החידוד והלשון שנזרקו לחלל האוויר, הנושא סרחון כבד של אדנות וגזענות. "ריקודגלים" – ריקוד שמחה לאיד של המאפייה הדתית לאומית על קבר מדינת היהודים של הרצל, על קברה של מדינת ישראל הדמוקרטית והנאורה, ריקוד פאגאני, ריקוד של סמרטוטים על מקל כפי שהיה אולי מכנה זאת ציוני דתי בשם ישעיהו ליבוביץ' ז"ל.
ובאותו יום עצמו, מזהה ראש הממשלה את הבעייה האמיתית של המדינה, בהתייחסו לבעיית מבקשי המקלט מאפריקה, אשר, לדברי נציבות האו"ם לפליטים "שוהים פה כחוק, מקבלים הגנה משום שלא ניתן להחזירם והם חיים כאן עד יעבור זעם. כל עוד הם שוהים כאן, הם זקוקים לנגישות לשירותי יסוד ולתעסוקה". מצהיר בנג'מין ניתאי: "התופעה חמורה ביותר ומאיימת על מרכיבי החברה בישראל, על הבטחון הלאומי והזהות הלאומית. 60 אלף המסתננים עלולים להפוך ל-600 אלף ולהביא לביטול מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"!!! ומחרה מחזיק אחריו שר הפנים אלי ישי, אפס קטן וגזען: "הייתי מכניס את כולם ללא יוצא מן הכלל לבית סוהר או מתקן שהייה. רובם, אני מעריך עוסקים בעבריינות". אמנם אין זה "הפתרון הסופי" לבעייה האפריקאית נוסח גבלס, אבל לפליטי השואה שספינותיהם גורשו מנמלי העולם, ולמעפילים שהוחזקו במחנות מעצר בקפריסין, זה בטח מזכיר משהו, אם כי, כנראה, רק באופן מעורפל למדי.
ערבים, אפריקאים, אתיופים, שמאלנים, נשים, אירגוני סיוע לזרים, אגודות לזכויות אזרח, פעילי מחאה למיניהם  עובדי קבלן המסרבים להמשיך ולהיות עבדיהם של הטייקונים, וסתם נתינים כנועים אשר טומטמו על-ידי הדמגוג המולך בסקרים – רשימה ארוכה המתנפחת מיום ליום, ומן הראוי היה כנראה להכניס גם אותם לבתי הסוהר או מתקני שהייה, שמא יתפכחו ביום מן הימים, יסרבו להמשיך לשרת כחמורו של משיח ויאיימו על הזהות היהודית והדמוקרטית.
ובינתיים, אוניברסיטת חיפה, בתקופת נשיאותו של פרופ' אהרון בן-זאב, הסירה את הכיתוב בערבית מהלוגו הרשמי שלה…


מאת: wageslave

Old, sick, wise, and disillusioned.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s